על פי הסקרים, איתמר בן-גביר ישמש כחבר בכנסת ה-24 שצפויה להיבחר ב-23 במרץ 2021

 בן-גביר צפוי להיבחר כחלק מרשימת "הציונות הדתית", רשימה המורכבת מרסיסי מפלגות בקצה הימני של הסקאלה הפוליטית

האיחוד הלאומי, תקומה, מפלגת "נעם", ומפלגת עוצמה יהודית שבן-גביר הוא נציגה

​

לעמדתנו, בחירת בן-גביר לרשות המחוקקת בישראל תהיה בושה וחרפה לציונות, למדינת ישראל ולעם היהודי. אך העניין איננו בבן-גביר עצמו, אלא ברעיונות אותם הוא מייצג ואותם ינסה לקדם בכנסת

חבריו של בן-גביר למפלגת עוצמה יהודית כמו ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ומיכאל בן-ארי ששימש כחבר הכנסת ה-18, נפסלו מלהתמודד בבחירות. בג"ץ קיבל עתירות שהוגשו כנגד מועמדותם על בסיס תמיכתם המוצהרת והפעילה בפעילויות טרור יהודי. עתירות דומות שהוגשו כנגד מועמדותו של בן-גביר לא התקבלו. נראה שהפוליטיקאי הקיצוני סיגל לעצמו מספר מטבעות לשון שמאפשרים לו לחסות בצילה המגן של הזכות לחופש ביטוי

כך שהמשימה החשובה של מניעת כהונה של גזען מסית ותומך בטרור בכנסת ישראל עוברת לציבור הישראלי. מבחינה משפטית – בן-גביר הצליח לשכנע, כנראה, שהוא שונה מחבריו שנפסלו. אך מבחינה מהותית ומוסרית – אין כל הבדל בינו וביניהם. בן-גביר, מרזל, גופשטיין ואחרים הם נושאי הלפיד של רעיונותיו הגזעניים של מאיר כהנא, האיש שכונה "רב" והקים את תנועת כ"ך שהוצאה אל מחוץ לחוק

 

 כהניזם 

 

להלן פסקה מייצגת של משנתו של כהנא

״

"מדינת ישראל איננה יצירה "פוליטית". היא יצירה דתית... ערביי ישראל מהווים חילול השם במערומיו. הטרגדיה תהיה מנת חלקנו אם לא נרחיק את הערבים מקרב הארץ, שהרי הגאולה יכולה לבוא מייד ובפאר אם נעשה כמצוות ה', או שהיא יכולה לבוא בעקבותיה של טרגדיה נוראה – אם נסרב. קנה מידה גדול לאמונה יהודית אמיתית בתקופת הכרעות זו היא נכונותנו לדחות את פחדנו מפני האדם לטובת יראת ה', והרחקת הערבים מישראל...

והסיר דוד את ראש גלית מעל כתפיו, והסיר חרפה מישראל. הבה נסיר את הערבים מקרב ישראל, והבאנו את הגאולה

״ 

 

גזענות בוטה זו, המשולבת בקריאה פעילה לאלימות והתעלמות מכל נורמה אנושית וחוקית של מדינת ישראל, היא

תמצית תורתו של כהנא. החוקרים עמי פדהצור ודפנה קנטי-נסים הגדירו את הכהניזם כך

״

...ההיבט הבולט יותר בכהניזם היה השאיפה לנקמה ב"גויים" אשר כללו מגוון קבוצות אתניות, ובעיקר קבוצות אוכלוסייה לא יהודיות ששהו בישראל (לדוגמה: מהגרים לא יהודים, עובדים זרים, חיילי או"ם). ברם, קבוצה אחת של גויים – הערבים – ריכזה את מרב תשומת לבו של כהנא. הם נתפסו על ידו כגויים האולטימטיביים. הוא ראה בהם את התגלמות הרשע והגדיר את גירושם מארץ ישראל כיעד מרכזי... על מנת לחדד את עצמתה של "הסכנה הערבית" עבור שומעיו, לא הסתפק כהנא, כמו אחרים ממנהיגי הימין הקיצוני, בשימוש ברטוריקה ביטחונית שעניינה האיום הצבאי מצד מדינות ערב, ואף לא בהצגת האיום הדמוגרפי הקשור בריבוי הטבעי המהיר של הפלסטינים ושל הפלסטינים אזרחי ישראל. הוא צעד צעד נוסף קדימה והציג את הסכנה הנובעת מהפלסטינים אזרחי ישראל כיחידים. הוא עשה זאת תוך כדי העברת שני מסרים עיקריים: האחד התמקד בטיעון כי הפלסטינים אזרחי ישראל גוזלים מהיהודים את מקומות העבודה שלהם, והאחר קבע כי צעירים פלסטינים אזרחי ישראל מבקשים לפגוע בקדושת העם היהודי באמצעות פיתוין של בנות יהודיות

...העוינות הכהניסטית כלפי הדמוקרטיה וערכיה קיבלה ביטוי גם בתחומים נוספים וכללם קידוש האלימות הויג'ילנטית. ברבים מפרסומיו הדגיש כי על מנת להתמודד ביעילות עם הטרור הערבי יש להקים ארגוני טרור יהודיים.

...האידיאולוגיה הכהניסטית נשענה על ארבעה עקרונות יסוד: עוינות למי שאינם יהודים, לאומנות שביטויה העיקרי בשאיפה להתפשטות טריטוריאלית, עוינות לדמוקרטיה והצדקת השימוש באלימות. בעוד ששלושת העקרונות הראשונים דומים במידה רבה לרעיונות של רבות ממפלגות הימין הקיצוני החדש, הרי שעיקרון קידוש האלימות נפקד מהאידיאולוגיה של המפלגות הללו

״

​

 כהנא והכנסת 

כהנא ניצל את חוק השבות כדי לחמוק ממולדתו ארה"ב עת הסתבך בפלילים ובמספר פרשיות מביכות בתחילת שנות ה-70'. בארץ עשה נפשות לרעיונותיו הגזעניים ואסף סביבו אנשי שוליים שנהו אחר רעיונותיו. כאשר נבחר לכנסת האחת-עשרה בשנת 84' ניסה לנצל את חברותו להגשת מספר הצעות חוק שעלולות היו להכתים את ספר החוקים הישראלי.[3] הצעה אחת לדוגמה הייתה "חוק למניעת התבוללות בין יהודים ללא יהודים ולקדושת עם ישראל", שקבע כי כל נישואים בין יהודי/ה ללא יהודי/ה יותרו באופן מידי ויאסרו מאותה נקודה ואילך; וכן "חוק האזרחות הישראלית וחילופי אוכלוסין יהודים וערבים" שקבע כי "אזרח מדינת ישראל יוכל להיות רק בן העם היהודי" ומציע ל"גר תושב" מעמד של "עבדות ומסים".

נשיאות הכנסת, בראשות יושב ראש הכנסת שלמה הלל ז"ל מהמערך, לא אישרה הגשת הצעות חוק אלו, והן לא נדונו. חברי כנסת כינו הצעות חוק אלו בשם "חוקי נירנברג של כהנא". בכלל, כנסת ישראל ראתה בכהנא צלם בהיכל הדמוקרטיה הישראלית. חברי הבית, לרבות ממפלגות ימין, נהגו לצאת את המליאה כאשר כהנא היה עולה לדוכן, ונמנעו מכל שיתוף פעולה איתו. בקיץ 85' הוסיפה הכנסת האחת-עשרה את תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת שקבע כי "לא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות". בשנת 94' (לאחר טבח מערת המכפלה) הוצאה תנועת כ"ך אל מחוץ לחוק. גופים שונים הקשורים בה מוגדרים כהתארגנויות טרור בישראל ואף בארה"ב

 

​

איתמר בן-גביר וכהנא

בן-גביר נצרב בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כ"רכז הנוער" של תנועת כ"ך, מחזיק בסמל שנתלש מרכבו של ראש הממשלה יצחק רבין בהפגנה אלימה ערב קודם לכן, ומצהיר למצלמה ש"כמו שהגענו לסמל נגיע גם לרבין". באירוע אחר, קצת פחות זכור, צולם מארגן "על האש" וחוגג את השבץ בו לקה ראש הממשלה אריאל שרון. ב-2015 השתתף בן-גביר בחתונה שקיבלה את הכינוי "חתונת השנאה". בקרב החוגגים צולמו כמה אוחזים בתמונת הפעוט עלי דוואבשה, שנספה יחד עם אביו ואמו בפיגוע בדומא, דוקרים את התמונה וצוהלים. בן-גביר, שתועד עומד בסמוך, טען לאחר מכן שלא ראה את המחזה. פרט מידע מזוויע נוסף שנקשר לשמו הוא העובדה שבחר לתלות תמונה של ברוך גולדשטיין, המחבל היהודי שרצח 29 מתפללים, בסלון ביתו

מעבר לתמונות אלו והעולה מהן, חשוב לקשור את מכלול פעילותו ודרכו של בן גביר למקורה – תורתו הגזענית של כהנא וארגון הטרור כ"ך. בן-גביר, במסגרת התרגילים הרטוריים שמאפשרים לו לחסות בצד הלגיטימי של החוק, מקפיד לציין שהוא "לא הממשיך של כהנא", ואף "אני לא חותם אחרי כל מילה של כהנא".[4] צורת התחמקות נוספת של בן-גביר מהטענות נגדו היא כי פעולותיו האלימות והקיצוניות יותר נעשו בתקופת נעוריו. אך העובדות הן שבן-גביר היה ונותר תומך טרור פעיל, מסית ומסוכן.[5]

בשנת 2002 בן-גביר לקח חלק בתקיפה של שוטר, בעת התפרעות המונית שנערכה אגב הלוויה לחייל צה"ל שנפל בפיגוע בדרום הר-חברון. בן-גביר "משך בכתפיו של השוטר" בעת ששניים מבאי ההלוויה תקפו אותו. הוא הואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו

עוד ב-2002, במסגרת הליך שנוהל לסגירת משרדי כ"ך (תחת שמות שונים) בירושלים, מהם פעל בן-גביר, ציין בן-גביר כי הוא "מאמין בתורתו של כהנא", וקשר עצמו לחומרים שהיו במשרד לרבות חוברת תמיכה בברוך גולדשטיין תחת השם "ברוך פודה ומציל", וכרוז שבו נכתב "רוצים ממשלה שתחסל את כולם"

בשנת 2007 הורשע בן-גביר בשתי עבירות של החזקת פרסום גזעני, פרסום הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. הרשעות אלו הצטרפו ל-12 הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הסדר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגון טרור, הפרת הוראה חוקית, השחתת פני מקרקעין וגילוי הזדהות עם ארגון טרור

ב-2010 תכנן בן-גביר תהלוכה במרכז ירושלים עם דגלים הנושאים את תמונתו של כהנא מצד אחד והכיתוב "כהנא צדק" מן הצד השני. המשטרה אסרה עליו לקיים המצעד בשל התמיכה המובעת בו בארגון טרור. בן-גביר עתר לבג"ץ אך העתירה נדחתה. עוד ב-2010 התפרע בן-גביר במהלך הצגה בתאטרון הקאמרי, יחד עם ח"כ בן-ארי, במחאה על מכתב אמנים שסירבו להופיע באריאל. בדצמבר 2010 השתתף בן-גביר בהפגנה בבת-ים תחת הכותרת "רוצים בת-ים יהודית", הפגנה בה נשמעו קריאות "הערבים לוקחים את הבנות שלנו"

ב-2011 פנה בן-גביר לתחום הצעדות, והיה בין מארגני צעדה ביפו, שנועדה לעורר מדון עם התושבים הערבים, ובהמשך אותה שנה אירגן את "מצעד הבהמות" כפרובוקציה כנגד מצעד הגאווה בירושלים. באותה שנה היה ממקימי "משמר השכונות", מעין גוף שמטרתו הטלת אימה על זרים בשכונות דרום תל-אביב

ב-2015 נראה בן-גביר הופך דוכנים וסחורה של סוחר פלסטיני בחברון, במסגרת פרובוקציה שאירגן יחד עם ברוך מרזל, ותגרה שהתפתחה במקום ובן-גביר השתתף בה (באופן פחדני למדי יש לציין נראה שהוא נשמר לשולי התגרה שיזם). האירוע צולם במצלמות ערוץ 10, אך הועלה גם כתעמולה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות של אותה שנה.

ב-2016 אירגן אירגון להב"ה "מחנה אימונים" של מספר ימים לנערים בדרום הר-חברון. המחנה כלל הדרכה בשיטות הפחדה לפלסטינים וכן הדרכה כיצד לנהוג בחקירות שב"כ ומשטרה. את ההדרכה על התמודדות עם חקירות העביר בן-גביר (עורך דין במקצועו)

בנובמבר 2017, באזכרה לכהנא, נשא בן-גביר נאום ובו אמר גם את הדברים הבאים

"התחושה לפעמים היא שהרב כהנא היה כאן ממש עכשיו. שכל מילה ומילה היא אקטואלית, היא מחודדת, היא מכוונת למציאות שיש היום... נביא היה בעירנו, מנהיג היה בארצנו ואנחנו, אנחנו ממשיכים בדרכו

 

נראה שלא ניתן לנתק את דרכו של בן-גביר מתורתו של כהנא. ב-2019 אמר בן-גביר בראיון באולפן ynet את הדברים הבאים, שמראים את האמת כהוויתה כנראה

מה ההבדל בין הרב כהנא לבינינו? מעבר לזה שהיה מנהיג וגדול. ההבדל הגדול הוא שלנו פותחים מיקרופונים יותר... ההבדל הוא בסגנון...

​

[1] הפסקה לקוחה מחיבור שחיבר כהנא בעת שהיה במעצר בכלא רמלה, באוגוסט 1980, תחת השם "לשָׂכִּים בעיניכם". יתכן שהמילה "שכים" היא צורה מקראית של "סכין" ומשמעותה יתד. הביטוי לקוח מספר במדבר פרק ל"ג פסוק נ"ה: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ". קטעים מהחיבור של כהנא מובאים ב-הייל כהנא, יאיר קוטלר, מודן הוצאה לאור, קיץ 1985. 

[2] כהנא מת ו"הכהניזם" חי: מודל להסבר התמיכה בימין הקיצוני בישראל, עמי פדהצור ודפנה קנטי-נסים, מגמות, הוצאת מכון הנרייטה סאלד, פברואר 2006

 

[3] כהנא היה חבר כנסת בודד מטעם רשימת כ"ך, בהתאם לאחוז החסימה שהיה בתוקף בזמנו שעמד על 1%. הרשימה קיבלה 25,907 קולות. המועמד השלישי ברשימה היה ברוך גולדשטיין, מי שלימים יבצע את הטבח במערת המכפלה

[4] "הייתי פעיל כך, אבל לא חותם אחרי כל מילה של הרב כהנא", ראיון עם גולן יוכפז וענת דוידוב, 103 FM, 13 בפברואר 2021

[5] התיאור שמובא להלן מבוסס על עתירה של התנועה ליהדות מתקדמת לוועדת הבחירות בעד פסילתו של מיכאל בן-ארי ואיתמר בן גביר מהתמודדות לבחירות בכנסת ה-21 (אפריל 2020) וניתנת לצפייה באתר ועדת הבחירות לכנסת ה-21